אגודת חובבי החתולים בישראל
תודות
רציתי להודות לך ולכל צוות "חובבי החתולים" על הדאגה והעזרה ברגעים הקשים שעברנו.
אני רוצה להודות לך מקרב לב ולאגודת חובבי החתולים בישראל על התמיכה והעזרה הרבה בכל עת שהענקת לנו בשעה שהיינו חסרי אונים וחיפשנו בדחיפות בית לחתול שלנו.
בזכותך, בסופו של דבר, הצלחנו ברגע האחרון למצוא לו בית ואנחנו שמחים מאוד . תודה מקרב לב,
ישנן הרבה עמותות שעוזרות לחתולים, עם הרבה כוונות טובות, אך בניגוד אליהן, האגודה הזאת באמת עוזרת!
עם הרבה אמונה והרבה אהבה, מאיה עמדה לצדי לאורך תקופה ארוכה של חיפושים למציאת בית לשתי חתולות בוגרות.
והנה, זה קרה! מאיה את עושה עבודת קודש! תודה, תודה, תודה!
לא עיצות חינם שקיבלתי מהרבה חובבי חתולים, אלא מעשים וטלפונים ומעקב ועוד פעילות שמאחוריהם כל כך הרבה איכפתיות והעיקר: אהבה עצומה ותחושת שליחות כלפי החתולים.
מאיה, כן ירבו מעשיך! בהצלחה והרבה אהבה,
את ג'אפה אספתי מטניה בהדר (היא קראה לו רובי, אבל החלפנו לו את השם למשהו יותר הולם בעינינו)
מצורפות שתי תמונות:
אחת של אוריה, בני בן העשרה חודשים מלטף את ג'אפה
השניה של ג'אפה ישן עם אבישג בתי הבכורה
יש לציין כי ככל החתולים יש לו את המוזרויות שלו
- אוהב לישון על כריות ודוחף את מי שישן עליהם
- נשכב על הגב בכל רגע פנוי שילטפו אותו בבטן
- מאוד אוהב מים זורמים ומצטרף לצפיה בכל מקלחת או השקיה של עצים בגינה, אצלנו ואצל השכנים
- אוהב שמסרקים אותו
- מאוד חברותי
בקיצור - הצלחה תודה ושבוע טוב,
שלום אמיתי,
אין לך מושג כמה היה טוב לקרוא את האי מייל שלך כי זה נותן לנו כח להמשיך במלאכה הקשה של עזרה לחתולים חסרי בית. בדרך כלל אנחנו נתקלים באכזריות, אטימות, חוסר מודעות ורצון לשתף פעולה. לכן כשאנחנו מוצאים לחתול בית חם – אין יותר שמחים מאתנו. אבל כשאנחנו גם מקבלים על כך משוב – זה נותן לנו את הכח להמשיך וללכת כנגד כל הסיכויים.
אז קודם כל יישר כח. שנית רציתי לשאול אותך לאיזה טניה התכוונת כי יש לנו שתיים. האחת עובדת במקלט שלנו בכפר הנוער גלים והשניה מחזיקה עבורנו חתולים בבית אומנה בהדר. אשמח לדעת למי מהשתיים התכוונת כדי להעביר אליהן את המשוב שלך. אשמח גם לקבל ממך תמונות ולשבץ אותן באתר שלנו במדור תודות. זה יעזור לנו מאד. כל טוב ומחכה לקרוא ממך,
לכבוד אגודת חובבי החתולים בישראל
לידי: גב' רותי
שמי לינדה עובדת במפעל תרופות, מבקשת להודות מקרב לב על הטיפול המסור, האדיב, המהיר והאימהי של גב' רותי מאגודת חובבי החתולים בישראל.
כאשר התקשרתי לרותי, הסברתי לה על מצוקה של חתולה וארבע גורים שנמצאת בשטח המפעל וחל איסור מוחלט להאכיל בעלי חיים במפעל – וגם אני נמצאת במצוקה מפני שקצרה ידי מלהושיע.
ברגע זה פעלה גב' רותי בנחישות ובמסירות ודאגה לקשר אותי עם קרן המקסימה - לוכדת החתולים ולתאם אתי מועד להגעה למפעל על מנת ללכוד את החתולה פלוס הגורים ולהביאם לאגודה להמשך טיפול.
כמו כן נקבעה פגישה ביני ובין קרן המקסימה. החתולה והגורים נלקחו למרפאה, נעשה לחתולה עיקור ולאחר מכן הועברו כולם לאגודה.
מודה לך רותי מקרב לב על יוזמתך, נחישותך, טיפולך המסור, האוהב והאדיב. לך ולכל צוות האגודה שעמדת לצדי ולצד רבים ואלפים כמוני – שמתקשרים מדי יום הן לאגודה והן לנייד הפרטי שלך, בכל שעה שרק אפשר.
חזקי ואמצי על מאמציך, כן ירבו כמוך וכמו כל החברה הנחמדים באגודה.
שוב תודה מקרב לב על היחס האדיב והמהיר מצדך.
בהערכה והערצה רבה,
ברצוני להודות למאיה מאגודת חובבי החתולים בישראל על כך שעזרה לי במסירות רבה למצוא בית חם לחתולה שלי אשר היתה עבורי כמו בת.
חיפשתי המון זמן בית לחתולה שלי עקב אילוצים, וכבר כמעט התייאשתי, אך כאשר הגעתי אל מאיה היא נתנה לי תקווה כי יש סיכויי למצוא בית חם ושלא אאבד תקווה. מאיה לקחה חלק בתהליך החיפוש, עזרה לי בניסוח המודעה, הפנתה אלי אנשים והתקשרה אלי מפעם לפעם על מנת לברר מה קורה.
מאיה היתה מאוד סבלנית, מקצועית ואכפתית ועל כך מגיעה לה תודה רבה.
בכבוד רב,
ברצוני להודות לכם מקרב לב על מבצע עיקורים וסירוסים, לחתולים בסביבתי.
עכשיו שהכל נרגע (וגם אני) והחתולים חזרו לשיגרה, כולם תודה לאל מרגישים טוב, ולא היתה שום בעיה אחרי העיקור, אני יכולה להתפנות לכתוב לכם.
מודה לכם בשמי ובשם החתולים על האיכפתיות וההתייחסות לחתולי אבנר 5.
תודה מיוחדת לקרן הלוכדת, על המקצועיות וההתחשבות (בנודניקית כמוני שלא עזרה הרבה, אולי אפילו להפך) שעשתה עבודתה על הצד הטוב ביותר, ובכך זכיתי לקבל את כל החתולים חזרה, בריאים ושלמים.
כל הכבוד לכם על פועלכם להצלת חתולי הרחוב, על הנחישות והדאגה הבלתי נלאת, מברכת אתכם על עבודת הקודש שאתם עושים, למען כל המסכנים שחיים ברחוב וזקוקים לנו.
תודה שוב לכולם,
לחברת "הילס" (ולנורית במיוחד) עבור תרומתה הנדיבה של מזון מיוחד עבור מאות החתולים השוהים בבית המחסה של העמותה.
המזון האיכותי של "הילס" פתר במיידית בעיה קשה שאיימה לפגוע באוכלוסיית החתולים במקלט ועל כך אנו מברכים אותם ואת מזונם האיכותי מלוא החופן.
כן ירבו כמו חברת "הילס" למצוות ומעשים טובים למען בעלי חיים במצוקה.
קוראים לי נטלי.
אתמול (12/6) מצאתי ברחוב גור חתולים נטוש מיילל לעזרה כשעיניו סגורות בגלל דלקת חמורה. לקחתי אותו מיד לוטרינר הכי קרוב- ד"ר אסף ירום, שקיבל אותו ללא תור ובשמחה רבה עזר לי בטיפול הראשוני :
בדיקת מצב כללי, טיפות עיניים, משחה, ריסוס נגד פרעושים ואוכל מיוחד לגורי חתולים. הוא אמר שמדובר בגור כבן 3 שבועות בתת תזונה חמור ודלקת עיניים חמורה כך שאם לא יטופל הוא יאבד את עיניו וגם ימות.
כמו כן הוסיף שהגור צריך הרבה חום, אהבה וטיפול צמוד שכולל האכלה מבקבוק, טיפות עיניים כל כמה שעות ומשחה.
לצערי הרב בגלל עבודתי שכרוכה בהיעדרות לשעות ארוכות מהבית יכולתי לטפל בו רק למשך הסופ"ש ולכן הייתי חייבת למצוא לנוצ'י (ככה קראתי לו) בית כל כך דחוף.
התקשרתי לאגודות התנדבותיות רבות בפניה לעזרה, אך נתקלתי בסירוב ובתואנות שהם מלאים ואין להם זמן ואמצעים להעניק לו את הטיפול הצמוד שהוא צריך.
הייתי מיואשת ומאוכזבת. לא האמנתי שאגודות שאמורות לעזור לחיות נטושות לא עוזרות לי!! התחלתי לנסות למצוא פתרונות זמניים אצל חברות בזמן שאני בעבודה אבל לא מצאתי סידור מתאים.
לאחר כמה שעות קיבלתי מידיד טלפון של מתנדבת באגודה בשם נעמה, שישר בקול מרגיע נתנה לי עצות לדרך טיפול ואת מספר הנייד של מאיה רינגל, דוברת האגודה.
פניתי למאיה, שמיד הבינה את מצוקתי ונתנה לי מספרים של משפחות אומנה לחתולים שעובדות עם האגודה.
פניתי לאחת מהן, שמיד נחלצה לעזרתי והסכימה בשמחה רבה לאמץ את נוצ'י שהתקבל על ידה בחום ואהבה כמו של אמא והוא הולך לגדול בחברת חתולים שאף אחד לא רצה בהם, כמוהו.
אין בי מספיק מילים להודות לעזרה העצומה שקיבלתי מהאגודה בזמן אמת ובמצוקה, לווטרינר שעובד עם האגודה ד"ר אסף ירום, לנעמה ולמאיה!
תודה לכם וכיף לראות שיש עדיין אנשים טובים באמצע הדרך!
אנשים יקרים אם אתם רואים חתול שזקוק לעזרתכם אל תפנו לו עורף, גם להם יש נשמות וגם להם מגיע לחיות!
לעיתים אני חושבת כי פיטר שלי יותר אנושי מבני אדם רבים.
תודה רבה לכם על שאפשרתם לי ליהנות מהחתול המדהים הזה,
תודה רבה לכם שהכרתם לי את אהבת חיי !!!
אז ככה....
זה החל ביום בו נודע לי בהתרעה קצרה, שיש לי 30 יום לעזוב את הדירה. הרגשתי שחרב עליי עולמי כשהבנתי שאת החתולים, לא אוכל לקחת איתי להורים, פריץ ויובב ששימחו ומילאו את חיי מאז שנולדו, למעלה משלוש שנים...
לא ידעתי מה לעשות איתם, ומצאתי עצמי חסרת אונים.
כעבור שבועיים של נסיונות חסרי הצלחה למצוא לחתולים בית, הייתי מיואשת עצובה ושבורה פניתי לאגודת חובבי החתולים בישראל, לרות הלוכדת המקסימה , שהפנתה אותי למאיה רינגל.
ומאיה, בשביל למצוא בית לחתולים, עשית מאמץ כל כך גדול ועל כך- אני חייבת לך את הכל!!!!
תודה לך מאיה , מגיעות לך מילות הערכה על תשומת הלב האישית והחמה. לא חסכת במאמץ ועבודה הראויים למחמאה, ואני מרגישה היטב את התוצאה.
כעבור שבועיים של מאמץ ועבודתה של מאיה מכל הלב, מצאנו את השידוך של אמא אור עם הלב האוהב. עוד באותו היום, עברו פריץ ויובב לביתם החדש ואילו אני שמחתי ובכיתי כאילו נולדתי מחדש.
ולכם קוראים יקרים, תאמינו לי שיש אנשים נפלאים לא צריך לפחד, וזה מנסיון, אני מהפחד כמעט והפסקתי לחשוב בהגיון חשבתי שפריץ ויובב לא ישרדו בלעדיי לעולם ,וטעיתי, הם מצאו בית חם ואוהב שכמוהו, אני מאחלת לכולם.
היום, כשלושה שבועות אחרי, הם אוכלים שמחים ונינוחים בביתם החדש והאוהב, וזאת בזכות האגודה שבאמת אכפת לה, ובאמת דואגת מכל הלב.
תודה לאגודת חובבי החתולים בישראל חיפה הנפלאה והטובה וכל הכבוד על שעושה הכל עם כל כך הרבה אהבה, תמיד נותנת מענה ועזרה ללא תנאים וללא שום תמורה. אתם ראויים להערכה!!!!
שביתכם יהיה תמיד פתוח לכולם. תודה ענקית מכל ליבי על שעשיתם אותי רגועה ומאושרת.
תודה לכל הצוות האוהב והמסור.
לרשותכם בכל עת,
ברצוני לכתוב לך מכתב תודה, כמו ששאר האנשים שעזרת להם כל כך, עשו.
המקרה האחרון של הטריקולורית המקסימה גרם לי להבין כמה זה קשה למצוא בתים קבועים וטובים לחתולים.
מה שעוד יותר התחוור לי, זה איך שלא יכולתי לעשות זאת בלעדייך!
את נשמה טובה ואני רוצה להודות לך מקרב לב, בשמם של החתולים ובשמי גם.
עבודתך ממש לא קלה, ואני מעריכה אותך על הצורה שאת עושה אותה, יום יום.
אז תודה רבההההה (ואני מקווה שלא יהיו יותר "מציאות" מצידי)..
באהבה
אכן האי מייל שלך הביא הרבה פניות ואולי אפילו אימוץ!!! אמנם עדיין יש חוב אך אנחנו בדרך הנכונה..ומקווה שיגיעו עוד פניות כדי שנוכל לסגור את החוב הקיים וגם להמשיך הלאה בסירוס ובקטיעת הזנב.
אפילו אני שמחה לעדכן שיש שיפור עם הסיאמי והיום בביקורת נראה שיש לו מעט תגובה אנאלית בצד אחד וזה מעודד מאוד, הוא אפילו עשה מס פעמים צרכים לבד בארגז.
הוא גם השמין החזרזיר הקטן ועלה כבר כמעט קילו!
🙂
היי הדס, אני שמחה שהאי מייל שלי הביא לך תרומות ומקווה שעוד ועוד יזרמו לעברך. בהצלחה.
מאיה שלום,
בשעה טובה דורה הגיעה למשפחתנו אחרי המתנה ארוכה. בין רגע הפכה לחלק מהמשפחה (חלק אהוב מאוד). ההורים שלי מאושרים. לא פלא דורה מקסימה כל כך לבבית וחמה. היא לא יורדת מהידיים של אמא שלי. כל הלילה היא ישנה איתם במיטה. אני חושבת שכולם הרוויחו. גם ההורים שלי חתולה כל כך מתלטפת וגם דורה שתקבל ליטופים ופינוקים במשך כל היום.
אני לא זוכרת אם סיפרתי לך, ההורים שלי אדריכלים שמנהלים את העסק שלהם מהבית. כך שהיא תהייה כל הזמן בחברתם. זה חשוב לחתולה עם אופי כמו שלה שמחפשת חום ואהבה כל הזמן. גם אמא שלי זקוקה לזה, במיוחד אחרי מה שקרה לחתולה הקודם בוני. דרך אגב הדימיון ביניהם מדהים. צירפתי לך את התמונה של בוני (החתול על הספה) ודורה (בידיים של אמא שלי) – “מצא את ההבדלים”.
ד”ר גל לויטה (ודניאל) היו מקסימים כשעזרו והביאו לי את דורה למקום בו הייתי. מסרי להם את תודתי פעם נוספת. כמובן מרוב התרגשות אתמול שכחתי לכתוב לך את כתובתי למשלוח קבלה. להלן הכתובת: ……. מס. ה טלפון של הורי ……
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל צוות אגודת חובבי החתולים בישראל ובמיחד לך מאיה ולויקי, על הטיפול המסור והאיכפתיות. מחמם את הלב לדעת שיש עוד אנשים טובים כמותכם. ניכר שאתם עושים את זה מכל הלב ומתוך אהבה גדולה לחתולים. כן ירבו כמותכם.
בתודה ובהערכה,
ליז, בלה וגנדי
נ.ב: צרפתי גם תמונה שלי עם חתולה שגם היא אומצה על ידינו לפני מספר חודשים.
איך אומרים תודה?
איך אומרים תודה ענקית מספיק שתשתווה למה שהעניקו לך?
ב 21 בפברואר פניתי אליך אחרי חיפושים רבים ואובדן עצות. מצאתי במקום קטנטן במדינה הזאת אשה מדהימה בעלת תושיה שלא ניתן לתאר במילים, שפועלת למענם של המגרגרים היקרים לנו, בעלי 9 הנשמות... שלא יגמרו לעולם.. ואחת מכמה וכמה יקרים שפועלים ב"אגודת חובבי החתולים בישראל" (חיפה).
פניתי אליך לבקש עזרה, למען פקו, החתולה המתוקה שלי שאיתי כבר שנתיים.
כמו שבוודאי כבר חצי מדינה שכן אוהבת ומטפלת בחתולים כבר שמעה בזכותך עליה, היא נפלה מגג בניין בן כמעט 6 קומות וכתוצאה מכך שברה את רגלה האחורית בשני שברים רציניים שהצריכו ניתוח מיידי בהוצאה כספית של יותר מ 2,000 ש"ח.
עד לאותה פניה שלי אליך, אני פשוט לא האמנתי ביכולת של אדם אחד לשנות המון לאדם אחר!
קודם כל המון, אבל המון אנשים פנו אלי, התעניינו לשלומה של פקו, עודדו, שאלו ותמכו מכל הבחינות,
מאיה, את המהפך שלי בחיי – את עשית!
החיים במדינה הזו מלאים בשגרת יום יום של ניסיונות להוכיח את עצמך, לכולם ולעצמך, במיליון מישורים: עבודה, לימודים, משפחה, שכ"ד, אהבה, זוגיות, אלוהים... אתה איפשהו מאבד את האמונה בעצמך. להתמודד עם כל זה. וכמה שאני אנסה להסביר אני לא אצליח.
אבל החתולה שלי נפלה, מצאתי את עצמי חסרת אונים מולה, כשהאנשים שכן צריכים לעמוד לעזרתי (המשפחה) הפנו לי עורף כי הם באים ממקום שזה לא חלק מסולם האהבה והנתינה שיש לנו בחיים.
לכן כל כך שמחתי להבין ולגלות שיש עוד המון שכן אכפת להם, שחתול/ה אחת יכולה לשבור את הלב בגרגור אחד קטן.
ואת מאיה לא הפנית לי עורף. מעולם לא הכרתי באופן ישיר את "אגודת חובבי החתולים בישראל", אך ניתנה לי הזכות להכיר, וגם אחרים צריכים ולו רק כדי שיהיו מודעים לכמה הרצון לתת אינו נגמר לעולם, ושהדברים הטובים באמת לצערי נמדדים ברגעים אלו.
מאיה חיזקת אותי ונתת לי גב, אני שמחה שיש עוד אנשים שמזדהים איתנו ומודעים גם להולכים מייללים, מגרגרים ונובחים על 4.
כמו שאנחנו צריכים אהבה, לקבל ולתת הם חלק בלתי נפרד מחיינו, בהחלט מחיי.
מכתב תודה
לפני כשנתיים חברתי לשעבר ואני אימצנו חתולה מקסימה דרככם באמצעות גברת נחמדה בשם חביבה שהתנדבה אצלכם ומסרה לנו חתולת בית שננטשה ביחד עם הרבה בעלי חיים אחרים על ידי שכנתה. לימים נפרדתי מחברתי ו"פוצה" חתולתנו המשותפת נשארה אצלי גם כי אני איש של חתולים וגם כי חברתי לשעבר ואני חזרנו לבית הורינו היא ולא יכלה לקחת איתה את החתולה - למרות שהיא היתה הסיבה מלכתחילה לכך שאימצנו את "פוצה" כיוון שחברתי לא רצתה להישאר לבד בבית. (ובעל הבית הסכים לכניסת חתול/ה לדירה ולא לכלב).
לפני כפחות מחודש נאלצתי להתמודד עם מצב שאף חובב בעלי חיים ומגדל חתולים לא היה רוצה להיות בו וזה לא להיות מסוגל יותר לטפל בבעל חיים שלו ולהתחיל ולחפש לו בעלים חדשים. לאחר שאימי ואחותי הודיעו לי כי הן נוסעות לחו"ל בהתראה קצרה מאוד, לא היה מי שיטפל ויאכיל את החתולה שלי. מתוך ייאוש ואי ידיעה מה לעשות, היות ואימצתי את החתולה שלי מכם התקשרתי אליכם והשארתי הודעה בתא הקולי.
לא עברה שעה וכבר בחורה מקסימה בשם יעל שהיתה באותו יום בכוננות חזרה אלי וניסתה לעזור לי מעל ומעבר בלמצוא פתרון זמני לדאוג לחתולה שלי "פוצה". לא האמנתי כי רצתה אפילו לבוא ולהאכיל את "פוצה" היות ואני לא גר בעיר בו היא נמצאת, באמת עדות לאהבה ומסירות אין קץ שיש לאנשים המתנדבים אצלכם. יעל נתנה לי גם את המייל של מאיה - האחראית על האתר של אגודת חובבי החתולים, אשר אמרה לי כי המצב לא נראה מזהיר היות ו"פוצה" לא חתולה מיוחדת (פשוט חתולת רחוב מקסימה אפורה ומנומרת) או גורה אשר קל יותר לאמץ ובכלל יש כ 200 חתולים אצלם אשר מחכים כבר הרבה זמן לגאולה, כך שעלי להתכונן שלא יהיה לי קל למצוא ולמרות זאת - עשתה עוד יותר שמיניות עבורי ועבור החתולה שלי. מההודעות שהיא פרסמה עבורי והמיילים שהיא שלחה התקשרו המון אנשים ונשלחו מיילים במטרה לשאול ולהציע עזרה, תמיכה ועצה. פתאום התגלתה בפני קהילה של אנשים מיוחדת במינה – אוהבי חתולים , אשר ממש ניסו להשתמש בכל קשריהם כדי לעזור לי ול"פוצה", פשוט לא האמנתי!
לאלה שדאגו או הטיחו ביקורת עקב דאגתם רק אכתוב מבלי להיכנס לפרטים אישיים משפחתיים כי לא היתה שום דרך אחרת להשאיר בבית הורי את "פוצה" וכי היתה שכנה טובה שטיפלה והאכילה אותה עד שמצאתי לה בית כך שלא ננטשה או נעזבה.
לאחר פחות משבועיים כבר מצאתי לה בית אצל אישה מבוגרת מקסימה, גרה בקיבוץ יפיפה (הלוואי עלי היה לגור שם – עם אין סוף מדשאות ובלי מכוניות) אשר טלפנה כמה שעות לפני שהייתי אמור למסור את החתולה לזוג אחר אשר גר בקומה רביעית בבניין מגורים. היא סיפרה לי שהיתה לה ממש חתולה כזו והיא נפטרה בשיבה טובה לא מזמן והיא נדהמה מכמה "פוצה" דמתה לחתולה שלה.לדעתי כאשר "קארמה" כזו קוראת לך אי אפשר להתעלם ולכן התנצלתי בפני הזוג הצעיר והבאתי את "פוצה" לביתה החדש בקיבוץ. כבר באותו הלילה "פוצה" הרגישה בנוח וישנה עם בעלת הבית החדשה שלה במיטתה, דבר ש"פוצה" לא היתה עושה בקלות עם כל אחד לאור מה שעבר עליה.
אין לי מספיק מילים להודות ואין לי ספק כי לוליי אתם שום דבר מהקארמה הזאת לא היה קורה. זה היה נס לעיתוי של אותה גברת המאמצת ולא היה יכול לקרות בלעדיכן ובלי האכפתיות, המסירות, הדאגה, האהבה שלכן האין סופית לחתולים והרצון שלכן הבלתי מוגבל לעזור. אני ובעיקר "פוצה" חייבים לכן הרבה מאוד ובעתיד, כאשר אוכל לאמץ שוב חתול/ה ולדאוג להם מבלי להיות תלוי באנשים אחרים בטוח כי אעשה זאת דרככם.
שוב תודה ענקית,
הגעתי אלייך חסרת אונים ולא ידעתי מה לעשות.. אני נמצאת בחודש תשיעי להריוני עם חתול בבית והייתי צריכה להתמודד עם החששות של הוריי בקשר לחתול ולגדל ילדה בבית..
טלפנתי אלייך וביקשתי עזרה ואת בלי שום בעיה ובידיים פתוחות הענקת לי אותה!! התחלנו לחפש בית לחתול ואני חייבת להודות שלא הפסקת לרגע..
לבסוף נמצא לו בית והיינו מאושרות שלפחות הוא לא יהיה ברחוב.. מסרתי אותו לבעלים החדשים ולא תיארתי לעצמי עד כמה כואב זה יכול להיות!!!
אחרי יומיים של כאבי לב קשים הרבה דמעות ו48 שעות בלי שינה לקחתי את הוריי לשיחה רצינית וביקשתי שיחזירו לי אותו..
היום ג'ינג'י שלי איתי.... שוב מרגיש כמו מלך.. ואני הכי מאושרת בעולם..
ולך מאיה היקרה מגיע המון תודה
תודה שפתחת את ליבך והענקת לי מזמנך
תודה על העזרה הרבה על היעוץ בלי סוף התמיכה והאוזן קשבת.
תודה שלא נחת לרגע ולא הפסקת עד לפתירת בעייתי ולך אני חייבת המון..
תודה רבה מכל הלב..
אנליז היימן ז"ל - קווים לדמותה
אנליז נולדה בגרמניה ובזמן מלחמת העולם השניה חיה באנגליה שם למדה סיעוד באחד מבתי ה חולים הידועים .
בשנת 1950 עלתה ארצה והחלה לעבוד כאחות כירורגית בבית החולים רמב”ם בחיפה. בהמשך שימשה כמנהלת בית הספר לאחיות בעכו ולאחר מכן כאחות ראשית של בית החולים מזרע. בבית חולים זה מימשה אנליז פרוייקט טיפולי מיוחד בהצלחה מקסימלית.
אנליז היתה אישה צנועה , אינטליגנטית, מצפונית מאד וחברותית ביותר, ניגנה בכינור בצוות חברים חובבי מוסיקה ואהבה לטייל בארץ ובחו”ל. היא אהבה מאד חיות ותמיד היה לה חתול שאהבה והתייחסה אליו כאל אדם קרוב שאוהבים. כאשר היתה יוצאת לחו”ל היתה משאירה סטודנטית בביתה על מנת שתדאג לכל צרכי החתול שלה.
מלבד החתול הפרטי שלה הסתובבו תמיד בחצרה עשרות חתולים להם דאגה תמיד למזון. אם גילתה בחצר חתול או כלב פצועים או חולים היא דאגה מיד להביאם לוטרינר לטיפול.
אנליז תרמה בחייה סכומי כסף לאגודת ‘תנו לחיות לחיות’, ובצוואתה תרמה סכום כסף מכובד ל’אגודת חובבי החתולים בישראל – חיפה’.
יהי זכרה ברוך.